בלוג
השבוע התקשר אלי לקוח מיואש.... מתוסכל.... מספר לי שעבר לפני חצי שנה לדירת גן חנק את עצמו בשביל חצר וירוק בעיניים. עבר את החורף בחלום על צפייה במונדיאל בחצר.... עם חברים ובירות אמהמה..... החצר מלאה בלשלשת יונים כל יום מחדש.... מנקים ומתלכלך... יאוש הוא תלוי בשכנים שלא ממהרים לטפל ביקש לקבל יעוץ מקצועי. הגענו למקום, אכן החצר מטונפת יש כתמים שלא יורדים.... בגג הבנין כמויות אדירות של לשלשת, פגרי יונים, יונים, גוזלים ומה לא. אז לשכנים של הסובל וכל אלה שסובלים בעצמם ולא ממהרים לטפל בבעיית היונים עצתי לכם, טפלו ביונים ובמהירות. מדובר בסכנה של ממש. לא בכדי היונה מוגדרת…
כמו בכל סיפור שהתחיל לפני שנים רבות, גם בסיפור הזה שלנו הכל מתחיל במלך ומלכה... הם נפגשו בנשף "מחול הכלולות" שמתקיים פעמיים בשנה בתחילת הקיץ ובסופו אלפי טרמיטים וטרמיטיות מחפשים את בן הזוג המושלם להקים אתו קן. הזוג המאושר מתנחל במקום המיועד להיות בית ופוצח מיד במלאכת הרבייה. זה יהיה תפקידם היחידי והבלעדי. המלכה דואגת להפריש פירומונים (סוג של הורמונים) המונעים את התפתחות השחלות של שאר הנקבות בקן. לכן, רק כשתמות המלכה האם יתקיים "מעוף הכלולות". הוא מיועד ל"נימפות", שעם מות המלכה הופכות לפוריות ועומדות על זכותן להקים קן. בדייקנות שוויצרית, משמעת יפנית תכנון גרמני וחריצות סינית, תוך חלוקת תפקידים ברורה ונחרצת הטרמיטים מקיימים חיים…
p { margin-bottom: 0.1in; direction: rtl; line-height: 120%; text-align: right; widows: 2; orphans: 2; } שלום לכולם, אז מה בבלוג שלי? חרקים ואני בעיקר, היחסי אהבה, שנאה גועל שיש לנו עם עולם הקטנטנים הנזקים שהם מסבים והפחד שהם זורעים והוא גם מלווה בבושה כי זה מה זה לא לעניין לברוח בצווחות, במיוחד כשאת אמא וצריכה לשמש דוגמה. אני לא נגד פרפרים וחיפושית פרת משה רבנו, אבל זה בערך הגבול. שמי שירית טל רון, פחדנית גדולה בכל מה שקשור בחרקים או רחמנא ליצלן עכברים. נישאתי לאביר מדביר חלומותי..... מורה במקצועי, אמא לשלושה ילדים ובשנים האחרונות עובדת עם בעלי בחברת ההדברה. האמת…